לחץ בחזה, נקודה שמהדקת, כובד שקשה לתאר. זה הלחץ של היום, שריר מכווץ, הקפה של הבוקר — או שצריך להיבהל באמת? זו אחת השאלות המטרידות ביותר, כי אותה תחושה יכולה לנבוע מבעיה לא חמורה או ממצב חירום מסכן חיים.
הנה איך קרדיולוג עושה את ההבחנה, ובעיקר, מה לעשות במקרה של ספק.
מה קרדיולוג מחפש מול כאב בחזה
התיאור המדויק של הכאב הוא המפתח הראשון. כאב ממקור לבבי מתואר בדרך כלל כלחץ, הידוק, כובד על החזה — יותר מכאב "דוקר" ממוקם בנקודה מדויקת. הוא לעיתים קרובות מקרין לזרוע השמאלית, ללסת, לגב או לבטן. הוא נמשך מכמה דקות עד כמה עשרות דקות, ולרוב מתעורר או מחמיר במאמץ, בקור, או ברגש חזק.
ההקשר חשוב לא פחות מהכאב עצמו. הקרדיולוג שואל על נסיבות ההופעה, תסמינים נלווים — קוצר נשימה, הזעה, בחילות, דפיקות לב —, היסטוריה אישית ומשפחתית, עישון, לחץ דם גבוה, סוכרת, כולסטרול. אותו כאב לא נושא את אותו משקל אצל אדם בן 30 בלי גורמי סיכון לעומת אדם בן 60 עם לחץ דם גבוה ומעשן.
הבדיקה והבדיקות הראשוניות מכוונות את האבחנה. הקשבה ללב ולריאות, מדידת לחץ דם, ובעיקר אק״ג (ECG) שמבוצע במהירות: זו הבדיקה המרכזית במצב חירום, שיכולה להראות סימנים המעידים על חוסר חמצון של שריר הלב. בדיקת דם המחפשת סמנים ספציפיים (טרופונין) לרוב משלימה את הבירור בבית החולים, מכיוון שסמן זה עלול לקחת כמה שעות לעלות אחרי תחילת התסמינים.
הסיבות השכיחות ביותר, לבביות ולא לבביות
לכאב בחזה יש מקורות אפשריים רבים, והלבבי אינו הנפוץ ביותר סטטיסטית:
- שרירי-שלדי: כיווץ, תנועה לא נכונה, דלקת בסחוס צלעי — משוחזר בלחיצה על האזור או בתנועת פלג הגוף;
- עיכולי: ריפלוקס קיבתי-ושטי, עווית ושט, לרוב קשור לארוחות ומוקל על ידי אנטיאציד;
- חרדתי: התקף חרדה, עם נשימה מהירה, עקצוץ בידיים, תחושת לחץ בלי קשר למאמץ;
- ריאתי: כאב הקשור לנשימה, לפעמים עם שיעול או קוצר נשימה;
- לבבי: אנגינה פקטוריס (הקשורה לצרות בעורקי הלב, בדרך כלל במאמץ) או התקף לב (חסימה מלאה של עורק, מצב חירום מסכן חיים).
אף אחת מהקטגוריות האלה לא ניתנת לאבחון בוודאות לבד: זה בדיוק תפקידה של הבדיקה הרפואית — להבחין ביניהן.
הסימנים שמחייבים חיוג מיידי ל-101
התקשרו ל-101 ללא דיחוי אם הכאב בחזה מלווה ב: משך של יותר מכמה דקות שלא חולף; הקרנה לזרוע השמאלית, ללסת, לגב או לבטן; הזעה קרה; קוצר נשימה בולט; בחילות או הקאות נלוות; תחושת חולשה כללית או חרדה עזה חריגה; חיוורון פתאומי.
אצל נשים התמונה עשויה להיות שונה: עייפות קיצונית בלתי מוסברת, כאב בגב או בלסת, קוצר נשימה, בחילות, לפעמים בלי כאב חזה ברור בכלל. הצגה חריגה זו היא גורם מוכר לעיכוב באבחון — הערנות צריכה להיות זהה.
אל תנהגו בעצמכם במקרה של חשד להתקף לב: התקשרו לאמבולנס, שיכולה להתחיל בטיפול כבר בזמן הפינוי ולהתערב מיידית אם המצב מחמיר בדרך.
מה אומר המחקר
לפי ארגון הבריאות העולמי, מחלות לב וכלי דם, ובכללן התקף לב, מהוות את גורם התמותה המוביל בעולם. מהירות הטיפול היא גורם מכריע בפרוגנוזה: ככל שעורק חסום נפתח מוקדם יותר, כך הנזק לשריר הלב מוגבל יותר. זו הסיבה שההמלצות הבינלאומיות מדגישות זיהוי מוקדם של התסמינים על ידי הציבור הרחב, לא פחות מהתקדמות הטיפולים עצמם.
ואם זו "רק" חרדה?
התקף חרדה יכול לגרום לכאב בחזה שדומה מאוד למצב חירום לבבי: לחץ, דפיקות לב, קוצר נשימה, תחושת סכנת חיים. זה אמיתי, זה לא "בראש" במובן שאתם אולי מדמיינים, וגם זה ראוי להילקח ברצינות ולטופל. אבל נקודה חשובה: לעולם לא מתאים לאבחן לעצמכם התקף חרדה כדי להימנע מהליכה למיון. המיון בין חרדה לחירום לבבי הוא עבודה רפואית, לא החלטה שמקבלים לבד מול כאב חדש ועז.
בפועל, בישראל
מול כאב בחזה חריף ומדאיג, הכתובת הנכונה היא 101, לא קביעת תור רגילה. לאי-נוחות חוזרת אך פחות מדאיגה, ביקור דרך מסלול הקופה (בהפניה מרופא המשפחה) או במגזר הפרטי מאפשר לברר את המצב בלי לעבור דרך המיון. תנאי ההחזר משתנים בין הקופות ובין פוליסות הביטוח המשלים.
אי-נוחות בחזה שחוזרת, גם מחוץ למצבי חירום: חוות דעת קרדיולוגית מאפשרת להבין את המקור ולפעול בהתאם. מצאו קרדיולוג קרוב אליכם ב-OlamKal וקבעו תור.
לסיכום
מול כאב בחזה, הרפלקס הבטוח ביותר הוא לא לנחש את הסיבה, אלא לזהות סימני חומרה ולפעול בהתאם. כאב קצר, ממוקם, שמשוחזר בלחיצת אצבע, מכוון יותר לגורם שפיר. לחץ מפושט, ממושך, מלווה בהזעה או קוצר נשימה, הוא מצב חירום עד שיוכח אחרת.
בספק, 101 תמיד ההחלטה הנכונה — עדיף אזעקת שווא מהתקף לב שנחשב לקלקול קיבה.
