דפיקות לב: סיבות שכיחות ומתי צריך לדאוג

אתם יושבים בשקט, ופתאום הלב שלכם מתחיל לדפוק חזק בחזה, או שיש לכם תחושה שהוא "מדלג" על פעימה, או שהוא דוהר בלי סיבה. זה נמשך כמה שניות, לפעמים כמה דקות, ואז זה נעצר. נשארתם עם שאלה בראש: זה חמור?

הנה איך קרדיולוג ניגש לדפיקות לב, ומה מבדיל בין התקף לא חמור לבין סימן שראוי לתשומת לב.

מה בדיוק הכוונה ב"דפיקות לב"

המונח "דפיקות לב" כולל תחושות מגוונות מאוד: הלב שדופק מהר מדי (טכיקרדיה), חזק מדי, בצורה לא סדירה, או התחושה של פעימה שהוחמצה ואחריה פעימה חזקה יותר (אקסטרסיסטולה). האחרונה היא הנפוצה ביותר בהרבה, וברוב המכריע של המקרים לגמרי שפירה: זו כיווץ לבבי מוקדם מעט, ואחריו הפסקה, שהלב "משלים" בפעימה נמרצת יותר — מכאן התחושה של "החמצה" ואחריה "מכה".

מה עושה הקרדיולוג מול דפיקות לב

השיחה מרכזית, כי דפיקות לב לא נראות בבדיקה: הן לרוב כבר נעלמו בזמן הביקור. הקרדיולוג מבקש תיאור מדויק של התחושה — מהיר וסדיר, מהיר ולא סדיר, "החמצה" בודדת פשוטה —, משכה, אופן ההתחלה והסיום (פתאומי או הדרגתי), נסיבות ההופעה (מאמץ, מנוחה, לחץ נפשי, תנוחה, אחרי ארוחה או קפה), ותסמינים נלווים: כאב חזה, קוצר נשימה, סחרחורת, חולשה.

הבדיקה הגופנית והאק״ג מחפשים חריגות בסיסיות, גם בהיעדר דפיקות בזמן הביקור. אבל מכיוון שאק״ג רגיל לוכד רק כמה שניות, הוא מראה את החריגה רק אם היא קיימת באותו רגע בדיוק.

כדי ללכוד את ההתקף עצמו, הקרדיולוג יכול לרשום הולטר אק״ג (תיעוד רציף על פני 24-48 שעות, לפעמים יותר), או מכשיר אירועים שאתם מפעילים בעצמכם ברגע הופעת התסמינים אם הם נדירים יותר. לעיתים קרובות דווקא התיעוד הזה, שנעשה במהלך החיים היומיומיים, נותן את התשובה.

בדיקת דם נדרשת לעיתים קרובות כדי לשלול סיבות לא לבביות: הפרעה בבלוטת התריס, אנמיה, חוסר איזון באשלגן או מגנזיום — כל אלה עלולים לגרום לדפיקות לב.

הסיבות השכיחות ביותר

• אקסטרסיסטולות בודדות — הסיבה הנפוצה ביותר בהרבה, שפירה ברוב המכריע של המקרים;
• לחץ נפשי וחרדה, שמאיצים את קצב הלב דרך מערכת העצבים;
• קפאין, אלכוהול, ניקוטין — ממריצים מוכרים היטב;
• מחסור בשינה ועייפות, שמורידים את סף התחושה של הפעימות;
• שינויים הורמונליים: הריון, גיל המעבר, מחזור;
• הפרעה בבלוטת התריס, במיוחד יתר פעילות;
• ולעיתים רחוקות יותר, הפרעת קצב לב מבנית, כמו פרפור פרוזדורים, המחייבת אבחון ומעקב ספציפיים.

הסימנים שצריכים להדליק נורה אדומה

רוב הדפיקות שפירות, אבל כמה גורמים משנים את התמונה ומצדיקים חוות דעת מהירה, ואף דחופה.

פנו במהירות אם הדפיקות: נמשכות יותר מכמה דקות ברציפות; הופכות תכופות או עזות יותר; מופיעות באופן שיטתי במאמץ; מלוות בקוצר נשימה חריג או בעייפות בולטת; פוגעות באדם עם היסטוריה לבבית ידועה, מחלת לב מבנית, או היסטוריה משפחתית של מוות פתאומי.

התקשרו מיד ל-101 אם הדפיקות מלוות ב: כאב או לחץ בחזה; קוצר נשימה חמור; סחרחורת עזה או תחושת חולשה מתקרבת; אובדן הכרה, גם קצר; הזעה קרה.

אובדן הכרה בשילוב עם דפיקות לב לעולם אינו עניין של מה בכך ומחייב הערכה דחופה, גם אם הכול חזר לנורמלי עד ההגעה למיון.

מה כדאי לרשום לפני הביקור

מכיוון שדפיקות הלב לרוב כבר נעלמו בזמן התור, איכות התיאור שלכם חשובה מאוד. כמה רשימות שנרשמות מיד, אפילו קצרות, עוזרות משמעותית לקרדיולוג.

רשמו את התאריך והשעה של ההתקף, את משכו המשוער, מה עשיתם ממש לפני (מנוחה, מאמץ, לחץ נפשי, אחרי ארוחה, אחרי קפה או אלכוהול), והאופן שבו הוא נעצר (בהדרגה, בפתאומיות, אחרי שיעול או שינוי תנוחה).

תארו את התחושה במילים שלכם : סדירה או לא סדירה, "החמצה" בודדת אחת או דהירה ממושכת, תחושת פעימה חזקה או רטט. אין אוצר מילים טכני שצריך לשלוט בו — התיאור הספונטני שלכם לרוב מועיל יותר ממונח שמשתמשים בו לא נכון.

רשמו תסמינים נלווים, גם עדינים: סחרחורת קלה, אי-נוחות בחזה, תחושת חום, חרדה פתאומית. הפרטים האלה, שלפעמים נראים לכם משניים, לרוב מכוונים את האבחנה.

אם ההתקפים תכופים, פנקס פשוט או הערה בטלפון שלכם, שמתנהלת על פני שבוע-שבועיים לפני התור, נותנת לקרדיולוג תמונה כוללת מועילה בהרבה מזיכרון בודד, שבהכרח לא מדויק עם הזמן.

מה אומר המחקר

לפי ארגון הבריאות העולמי, הפרעות קצב לב נמנות עם הסיבות השכיחות ביותר לביקור קרדיולוגי, ופרפור פרוזדורים — הנפוצה שבהפרעות הקצב המשמעותיות — שכיחותו עולה עם הגיל. טיפול מותאם, כשמאובחנת הפרעת קצב, מפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים, במיוחד סיכון לאירוע מוחי הקשור בחלק מהפרעות הקצב.

עם זאת, חשוב לשמור על פרופורציות: הרוב המכריע של הדפיקות המדווחות בביקורים לא תואם לשום הפרעת קצב משמעותית. מטרת התהליך האבחוני אינה להפוך כל פעימה מורגשת לעניין רפואי, אלא לזהות את המיעוט של המצבים שבאמת מצדיקים מעקב.

בפועל, בישראל

דפיקות לב בודדות, קצרות, בלי תסמין נוסף, אפשר לדון בהן בביקור מתוכנן, דרך מסלול הקופה או במגזר הפרטי. הולטר אק״ג, כשנרשם, מאורגן בדרך כלל במהירות. מול דפיקות לב המלוות בכאב חזה, חולשה או אובדן הכרה, אל תחפשו את המסלול הרגיל: פנו למיון או התקשרו ל-101.

דפיקות לב שחוזרות, גם אם הן נמשכות רק כמה שניות: חוות דעת קרדיולוגית מאפשרת להבין את מקורן ולרוב להירגע לטווח ארוך. מצאו קרדיולוג קרוב אליכם ב-OlamKal וקבעו תור.

לסיכום

תחושת לב שפועם אחרת מטרידה, אך לעיתים רחוקות היא סימן לבעיה חמורה. מה שחשוב הוא לדעת להבחין בין התקף בודד וקצר, בלי תסמין נוסף, לבין כזה המלווה בכאב, קוצר נשימה או חולשה — ולעולם לא להשאיר אובדן הכרה בלי הסבר.